דומ”ץ אשדוד על האברך החולה: “עומד כעת לפני נישואי בנו, ואין באפשרותו לעמוד בזה כלל”
ישנן הוצאות שאפשר לדחותישנם חשבונות שאפשר לפרוסחתונה אינה אחת מהןמשעה שנקבע התאריך, השעון מתקתק לו בקצב אחיד ואדיש, ואינו ממתין לאיש, לא לאב שיד
את הסיפור הזה בחר להביא לפני הציבור מרן הגאון רבי יצחק אהרון ישראלי דומ”צ אשדוד, שיצא בקריאה פומבית נרגשת לאחר שהמקרה הובא לפתחו. בעדותו לא הסתיר הרב את חומרת השעה, וקבע במפורש כי מדובר במועד שאינו סובל דיחוי:
“ברוך השם, עומד כעת לפני נישואי בנו, וזקוק מאוד מאוד לעזרה כי ההוצאות גדולות מאוד, ואין באפשרותו לעמוד בזה כלל”, הדגיש הרב.
מאחורי המשפט הזה, שנשמע כמו עוד בקשת סיוע שגרתית, מסתתרת מסכת ארוכה של ייסורים. שנים לא מעטות שבהן איש שכל ימיו עמל תורה נאבק בשתי חזיתות במקביל, ואף אחת מהן לא נתנה לו מנוח.
החזית הראשונה נפתחה ביום שבו התהפכו עליו חייו בבת אחת. הבשורה שכל אדם חרד מפניה הגיעה גם לפתחו: מחלת הלוקמיה. הרב עמד בעדותו על דמותו של האיש לצד חומרת מצבו הרפואי:
“האי גברא יקירא, תלמיד חכם נפלא, אב למשפחה חשובה, שיש לו לא עלינו לוקמיה תמידית, הוא מטופל בבדיקות ותרופות”, מעיד הרב.
ומכאן נפתחה החזית השנייה. שקטה יותר, נטולת רעש של מכשירים רפואיים ומסדרונות בתי חולים, אך מכאיבה לא פחות. שנות הטיפולים, התרופות והבדיקות גררו אחריהן הוצאות שהלכו ותפחו, עד שהפערים הפכו לחובות, והחובות הפכו למשא שאין אדם מסוגל לשאתו לבדו.
התיאור שמסר הרב בנקודה הזו הוא אולי הקשה מכל:
“ומצבו מורכב מאוד, שגורם לו להסתבך בחובות עצומים וגדולים. ונהפך לבעל חוב עצום, רחמנא ליצלן, עד שהגיע לכדי ‘הוצאה לפועל’, ואין לו לא יום ולא לילה. וכל העול הכבד הזה קשה לו מנשוא”.
שתי מילים בתוך הדברים הללו ראויות לתשומת לב מיוחדת: ‘הוצאה לפועל’. מדובר בהליך משפטי ממשי, בתיקים פתוחים, במכתבים רשמיים הנערמים בתיבת הדואר ובנושים הממתינים בקוצר רוח. תלמיד חכם שכל שביקש היה לשקוד על תלמודו ולגדל את ילדיו לתורה, מוצא את עצמו ניצב מול מערכת שאינה מכירה בייסוריו ואינה מתחשבת בהם.
ובעוד שתי החזיתות הללו פתוחות ובוערות, על השולחן מונחת ההזמנה לחתונה, והאב הכורע ממילא תחת מחלתו וחובותיו אינו מסוגל לעמוד בהוצאות הכבדות.
לא במקרה, אפוא, בחר מרן הגאון רבי יצחק אהרון ישראלי דומ”צ אשדוד לפתוח את קריאתו בהבהרה שאינה משתמעת לשתי פנים, מתוך חשש שמא יטבעו הדברים בים הפניות המגיעות מדי יום אל הציבור:
“זה לא עוד מקרה שגרתי, אלא סיפור קורע את הלב!”
ומכאן פנה הרב בקריאה ישירה, בלשון שאינה מותירה מקום להתלבטות:
“מצווה גדולה, כפולה ומכופלת, לתמוך בו בעין יפה ורוח נדיבה”.
בעקבות הקריאה נפתחה בקופת העיר קרן מיוחדת למען המשפחה, והציבור נקרא ליטול חלק בהעמדת החתן תחת חופתו בכבוד, בשותפות בסך 380 שקל. בקופת העיר מציינים כי מועד החתונה הקרב הופך את הגיוס לדחוף במיוחד. את יום השמחה אי אפשר לדחות, והמשפחה תעמוד בו כך או כך; השאלה היחידה היא באיזה אופן – לבדה, כשהצל הכבד של החובות מרחף מעל הכל, או כשעם ישראל כולו ניצב לצדה.
את דבריו חתם הרב בברכה מפורשת לכל מי שייטול חלק:
“בזכות זה, יפתח השם לכם את אוצרו הטוב, להתברך בכל מילי דמיטב”.
13:37
לפני 20 דקות
09:38
לפני 4 שעות