רק בשורות טובות

רוצה להישאר בעניינים בלי להיחשף לחדשות קשות? הפעלת האפשרות תציג לך רק כתבות ותכנים חיוביים ומעודדים.

Description of image

בטל התראות בנייד

כאן ניתן להשתיק את ההודעות הקופצות. העדכונים ימשיכו להופיע עבורך כרגיל בתוך האפליקציה.

התאמה אישית

בחר את האתרים והנושאים שמעניינים אותך, והחדשות יוצגו עבורך בדף הבית לפי העדפותיך.

מאיזה אתרים תרצה לראות חדשות?

סמן את המקורות שיופיעו בדף הבית שלך.

אילו נושאים מעניינים אותך?

בחר את התחומים שיופיעו אצלך בדף הבית.

16:53
דווח על תוכן לא הולם

חוקרים מסטנפורד: “הפסקת שימוש בפייסבוק ואינסטגרם קשורה לשיפור במצב הרוח”

ניסוי רחב היקף בקרב עשרות אלפי משתמשים מצא כי הפסקה זמנית מהרשתות החברתיות שיפרה מדדים של אושר, דיכאון וחרדה – אך לא צמצמה את זמן המסך הכולל | החוקרים: ההשפעה קיימת, אך מתונה מהצפוי (בעולם)

באמת משפרת את ה הנפשית? חדש של אוניברסיטת סטנפורד מציע שכן – אך באופן מורכב יותר ממה שחושבים בדרך כלל.

, שנערך על ידי החוקרים האנט אלקוט ומתיו גנצקוב, נחשב לאחד הניסויים האקראיים הגדולים ביותר בתחום. במסגרתו השתתפו כ־36 אלף משתמשים, שהתבקשו להפסיק להשתמש ב ובאינסטגרם למשך שישה שבועות, בתקופה שקדמה לבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2020.

הממצאים מצביעים על שיפור מובהק סטטיסטית במצבם הנפשי של משתמשי פייסבוק שהשביתו את חשבונם. השיפור הוערך בכ־0.060 סטיית תקן במדד משולב של אושר, דיכאון וחרדה – תוצאה שהחוקרים מגדירים כבעלת מובהקות גבוהה. לעומת זאת, משתמשי רשמו שיפור קטן יותר, של כ־0.041 סטיית תקן, שלא עמד בסף המובהקות שנקבע מראש.

לדברי החוקרים, ההשפעה הממוצעת שקולה למעבר של כ־3.8% מהנבדקים מדיווח על תחושת אושר "לפעמים" ל"לעיתים קרובות". עוד עולה כי האפקט מגיע לכ־15%–22% מעוצמת ההשפעה של טיפולים פסיכולוגיים מבוססים, כגון טיפול קוגניטיבי־התנהגותי.

ניתוחי משנה העלו כי ההשפעה החיובית של הפסקת פייסבוק הייתה בולטת במיוחד בקרב משתמשים מעל גיל 35, אנשים ללא השכלה אקדמית ומצביעים שטרם גיבשו עמדה פוליטית. באינסטגרם, השיפור המשמעותי ביותר נרשם דווקא בקרב נשים צעירות בגילאי 18–24, עם עלייה של 0.111 סטיית תקן במדדי הרווחה הנפשית.

עם זאת, ממצא מפתיע במיוחד היה כי זמן המסך הכולל של המשתתפים כמעט ולא השתנה. הזמן שהתפנה בעקבות הפסקת השימוש ברשתות החברתיות הוסט ברובו לאפליקציות אחרות. המשמעות, לפי החוקרים, היא שהשיפור אינו נובע מהפחתת זמן מול מסך, אלא מסוג התוכן והאינטראקציות שהמשתמשים נחשפים אליהם.

לצד ההתלהבות מהממצאים, יש גם ביקורת. הפסיכולוג כריסטופר פרגוסון טען כי המחקר מוצג לעיתים כהוכחה חותכת להשפעה שלילית של רשתות חברתיות, אף שלדבריו חלק מהמדדים – בהם חרדה – לא הראו שינוי מובהק. גם החוקרים עצמם מודים כי ההשפעות שנמצאו "קטנות מכפי שמבקרי הרשתות החברתיות היו מצפים".

למרות זאת, היקפו הרחב של המחקר והשיטה הניסויית שבה השתמשו מעניקים לו משקל משמעותי בשיח המתמשך על השפעתן של פלטפורמות דיגיטליות על בריאות הנפש – דיון שנראה רחוק מסיום.

דווח על תוכן לא הולם