“ברכה במסווה קללה?” | הרב ישראל רידר על פרשות תזריע מצורע
ממתי נגע
הוא בשורה? למה הקב”ה נותן צרעת כדי לגלות אוצרות? ומה זה מלמד על הניסיון
שלפני הישועה? | הרב ישראל רידר בוורט מיוחד על פרשות תזריע מצורע • צפו (פרשת השבוע)
בפרשת השבוע מופיע עניין צרעת הבתים, והתורה מתארת זאת בלשון מפתיעה: “כי תבואו אל הארץ ונתתי נגע צרעת”. הלשון נשמעת כמעט כבשורה טובה. על כך מקשה רש"י: ממתי נגע הוא בשורה?
רש"י מביא את דברי חז"ל, שהאמוריים היו מחביאים אוצרות בתוך קירות בתיהם. כדי שישראל יזכו לגלות את האוצרות, הקב"ה מביא נגע צרעת על הבית. כאשר בעל הבית נאלץ לנתוץ את הקיר, מתגלה לפניו האוצר הטמון.
אלא שמתעוררת שאלה פשוטה: האם אי אפשר היה לתת את האוצר מבלי שהאדם ייאלץ להרוס את ביתו?
המדרש מביא סיפור מופלא: רבי אליעזר, רבי יהושע ורבי עקיבא יצאו לאסוף צדקה. באותו מקום חי אדם בשם אבא יודן, שהיה רגיל לתת בעין טובה. לימים ירד מנכסיו, וכשראה את החכמים – נפל רוחו. כששיתף את אשתו, אמרה לו: לא נותר לנו אלא שדה אחת, לך ומכור מחציתה ותן להם. כך עשה.
התפללו עליו החכמים: “המקום ימלא חסרונך”.
לאחר זמן, כשיצא לחרוש את חצי שדהו שנותר לו, אירע דבר קשה: האדמה נבקעה, פרתו נפלה ונשברה רגלה. כאשר ירד להצילה, האיר הקב"ה את עיניו ומצא שם אוצר גדול. אז אמר: “לטובתי נשברה רגל פרתי”.
ושוב נשאלת השאלה: האם לא ניתן היה להעניק לו את האוצר מבלי לשבור את רגלה של הפרה?
התשובה היא יסוד גדול: רגע לפני שאדם זוכה לישועה, לברכה או לשפע – הוא עומד בניסיון אחרון. אם הוא עומד בו באמונה ובמסירות, הוא זוכה לראות את הטוב הגלוי. ואם לא – הוא עלול לראות רק את הקושי החיצוני.
כך גם בצרעת הבתים: הנגע נראה כקלקול והפסד, אך בתוכו טמון אוצר.
שנזכה תמיד לראות את הטוב שבתוך הניסיון, ולקבל את השפעות הקב"ה מתוך חסד ורחמים, באמונה ש“כל מה דעביד רחמנא לטב עביד”.
03:14
לפני 3 שעות 
03:05
לפני 4 שעות 
20:26
לפני 10 שעות