40 יום ששינו את המזרח התיכון: מבצע “שאגת הארי” – סיכום מקיף

לא הייתה זו הכרעה שנפלה בן לילה. מבצע “שאגת הארי” היה תוצר של חודשים ארוכים של הכנה מוקדמת, תכנון מעמיק ותיאום חסר תקדים בין ישראל לארצות הברית – מערכה שנוהלה בשלבים מחושבים, והסתיימה עם איראן בנקודת החולשה החמורה ביותר בתולדות המשטר.

לכל אורך המערכה ניכרה היטב הסייעתא דשמיא העצומה שליוותה אותו ושמרה על עם ישראל מפגיעות קשות ביותר אליהן נערכו במערכת הביטחון. גם בחיל האוויר עצמו ניכרה ההשגחה העליונה ששמרה על כל הטייסים ששבו בשלום לביתם.

קרדיט: דובר צה”ל

ההכנות והשינוי ברגע האחרון

עם תום מבצע “עם כלביא”, הורה הרמטכ”ל לצבא להחל בהכנות למערכה הבאה מול איראן. “תאריך יעד למוכנות” נקבע בתחילה לתחום שבין יוני לנובמבר 2026 – אך ההתפתחויות בשטח האיצו את לוח הזמנים.

קרדיט: דובר צה”ל

שני גורמים מרכזיים שינו את המשוואה. ראשית, ההפגנות הנרחבות שפרצו באיראן בסוף 2025 הפתיעו את אגף המודיעין. שנית, ובמקביל, זיהה אמ”ן ייצור מואץ של טילים בליסטיים וכטב”מים, לצד חידוש חשאי של הפעילות הגרעינית – לא רק בתחום ההעשרה, אלא גם בתחום ההנשקה. יתר על כן, המשטר האיראני פעל בו-זמנית להעביר חלק מיכולותיו אל מתקנים תת-קרקעיים מוקשחים, כדי להפוך אותן לבלתי פגיעות. הצטברות ההתפתחויות הללו יצרה לחץ מבצעי ברור: לפעול לפני שיהיה מאוחר מדי.

כמה שבועות לפני הפתיחה, טס הרמטכ”ל לוושינגטון לפגישה עם עמיתו האמריקני, גנרל דן קיין. השניים ישבו יחד על מפות ותוכניות ופירקו את איראן לגזרות מבצעיות: הגזרות במערב הוקצו לצה”ל בלבד, טהרן ומרכז איראן הוגדרו גזרות משותפות, ודרום איראן ומזרחה הועברו לאחריות הבלעדית של צבא ארה”ב. בחודש פברואר ביצעו הרמטכ”ל ומפקד סנטקום, אדמירל קופר, “משחק מלחמה” משותף – צעד שלא נעשה מעולם בין שני הצבאות. בארבעת החודשים שקדמו למבצע הצליח אמ”ן להכפיל פי שישה עד שבעה את מספר המטרות הממוקדות באיראן, ולשפר את האחיזה המודיעינית במערכי ההגנה האווירית ובטילים הבליסטיים.

מכת הפתיחה: 40 שניות שזעזעו את טהרן

מכת הפתיחה תוכננה בתחילה למוצאי שבת. אולם מודיעין שהתקבל בזמן אמת שינה את התמונה: מועצת ההגנה האיראנית עמדה להתכנס ב-8:30 בבוקר במבנה מעל פני הקרקע בטהרן. זמן קצר לאחר מכן התברר כי גם בכירי מיניסטריון המודיעין האיראני עתידים להתאסף באותה שעה בדיוק, במבנה סמוך. חלון ההזדמנויות היה מצומצם – וצה”ל ניצל אותו במלואו.

הצבא פתח בתקיפה מתוזמנת ומפתיעה בשלושה מרחבים במקביל: מתחם המנהיג, מתחם מועצת ההגנה, וכינוס בכירי מיניסטריון המודיעין. בתוך 40 שניות בלבד חוסלו 40 מבכירי ההנהגה האיראנית, ובראשם המנהיג עלי חמינאי. גם בנו מוג’תבא היה בין יעדי המכה; על פי המידע שנחשף, הוא פצוע ומסתתר, אך ממשיך להעביר הנחיות לאנשי המשטר – ומוגדר בצה”ל כ”נוכח-נפקד”.

ביחס לחמינאי עצמו, שררה ספקנות בקרב אנשי המטכ”ל כבר בשלב התכנון: הוא נהג לרדת לעיתים קרובות לבונקר תת-קרקעי, ולכן לא ניתן היה לדעת בוודאות אם ייפגע. בפועל, ההפתעה המבצעית הייתה מוחלטת.

מיד עם תום מכת הפתיחה, התקשר הרמטכ”ל זמיר למפקד סנטקום ואישר לו לפתוח באש. 200 מטוסי חיל האוויר יצאו למטס שכונה “בראשית” – המטס הגדול ביותר בתולדות צה”ל – ותקפו בו-זמנית יותר מ-500 מטרות: מערכות הגנה אסטרטגיות, מטרות עומק, אתרי שיגור, מחסנים ותשתיות קריטיות ברחבי איראן. הקצינים האמריקנים כבר אמרו בשלב התכנון: רק חיל האוויר הישראלי מסוגל לבצע מכת פתיחה מורכבת כזו.

קרדיט: דובר צה”ל

מהלך המערכה: שלבים עוקבים, פגיעה מצטברת

צה”ל ניהל את המערכה בצורה מדורגת. לאחר מכת הפתיחה הוקדש המאמץ להשגת עליונות אווירית ודיכוי מערכי האש – צמצום הירי לעבר ישראל. בשלב שלאחר מכן, פגע הצבא בתעשיות הצבאיות האיראניות והעמיק את הפגיעה בתשתיות הגרעין. בשלב הסיום – מוקד המאמץ הועבר לפגיעה כלכלית במשטר.

בתוך כ-24 שעות מתחילת המבצע הושגה עליונות אווירית מעל שמי איראן. כ-85% ממערכות ההגנה האווירית נפגעו – מה שאיפשר לחילות האוויר הישראלים והאמריקנים חופש פעולה רחב ושמירה על קצב תקיפה גבוה לאורך כל המערכה. עם זאת, הלחימה לא הייתה חפה מסיכונים: גלי תקיפה בוטלו ברגע האחרון עקב מידע חדש על מערכות הגנה שלא אותרו, לא מעט כטב”מים הופלו, והיו מקרים שבהם כמעט הופל מטוס מאויש.

במקביל, פעל צה”ל לסיכול איומים בהתהוות: כ-60% ממשגרי הטילים הבליסטיים הוצאו משימוש, ויכולת השיגור האיראנית צנחה ממאות טילים ביממה לשיגורים מועטים בלבד. בסך הכל הושמדו כ-250 מערכות הגנה אווירית.

קרדיט: דובר צה”ל

לב התעשייה הצבאית: פגיעה לטווח ארוך

אחד ההישגים הבולטים של המבצע הוא הפגיעה בשרשרת הייצור הצבאית האיראנית. אמ”ן מיפה מאות מפעלים הכוללים יותר מ-3,000 קווי ייצור ותשתיות תומכות. שיטת הפעולה הייתה השמדה שיטתית של פסי ייצור שלמים לאורך כל שרשרת הערך – מחומרי גלם ורכיבי אלקטרוניקה ועד מפעלי הייצור עצמם. התוצאה: יכולת ייצור הטילים האיראנית ירדה לרמה שאינה אפקטיבית כיום.

הפגיעה הכלכלית משלימה את התמונה: 40% מיכולות ייצור הפלדה נפגעו, 75% מיכולות ייצור הפטרוכימיה, וכ-23% מיכולות עיבוד הגז. צה”ל מעריך את סך הנזק בכ-100 מיליארד דולר, כאשר האיראנים עצמם טוענים לנזק של כ-250 מיליארד – נתון שמשקף בין 6.5% ל-10.5% מהתמ”ג האיראני.

בתחום הגרעין הותקפו תשתיות מרכזיות, ביניהן מפעל המים הכבדים באראכ ואתר ייצור חומרים להעשרת אורניום ביזד. תשעה מדעני גרעין שלא נפגעו במבצע “עם כלביא” חוסלו הפעם. שני משגרי הלוויינים האיראנים הושמדו, ומתקני הבינה המלאכותית ותוכנית החלל נפגעו אף הם.

לראשונה בתולדות צה”ל, פעלו כוחות חיל האוויר בשיתוף אמ”ן וחיל הים גם בים הכספי, ותקפו ספינות טילים, מפקדות ומתקני תחזוקה של חיל הים האיראני.

קרדיט: דובר צה”ל

פגיעה בפיקוד ובמנגנוני השליטה

לצד הממד הצבאי-כלכלי, פעל צה”ל באופן שיטתי נגד מנגנוני השליטה והדיכוי של המשטר. חוסלו קצינים בכירים ממשמרות המהפכה, מכוח קודס, ממערכי האוויר, הים והמודיעין, ובנוסף – כ-1,000 אנשי כוחות הדיכוי מהבסיג’ וביטחון הפנים.

מיניסטריון המודיעין האיראני – גוף הליבה של מנגנון הדיכוי, האחראי על איסוף מידע, הפעלת זרועות חשאיות ופעילות טרור אזורית ובינלאומית – נפגע אנושות. הפגיעה ברציפות הפיקודית גרמה לקשיים של ממש בתיאום ובקבלת החלטות. ההנהגה שנותרה בחיים חיה בתחושת נרדפות. איראן עדיין הצליחה להגיב באופן נקודתי, אך התקשתה לפעול כמערכת מתואמת.

הטילים האיראנים: היירוטים והפגיעות

במהלך 40 ימי הלחימה שיגרה איראן כ-1,400 טילים בליסטיים. כ-40% בלבד מהם כוונו לישראל – כ-550 טילים – והיתר שוגרו למדינות האזור והמפרץ. אחוזי היירוט עמדו על כ-84%, נמוכים מעט מאשר ב”עם כלביא”. הסיבה המרכזית לכך: שימוש איראני נרחב בטילי מצרר – שנפתחים ומתפזרים בגובה רב ועל כן קשים יותר ליירוט. יותר מ-70% מהפגיעות בישראל נרשמו מטילים מסוג זה.

בסך הכל, 90 טילים פגעו בישראל. אפקט הפגיעה של כל פצצת מצרר בקרקע קטן יחסית, וקל יחסית להתגונן ממנה אם נשמעים להנחיות פיקוד העורף. בצה”ל כבר פועלים עם התעשיות הביטחוניות לפיתוח מענה יירוט משופר לאיום זה.

קרדיט: דובר צה”ל

“הנקודה החלשה ביותר אי פעם”

“הפגיעה המצטברת במשטר הטרור האיראני מציבה אותו בנקודה החלשה ביותר אי פעם”, אמר דובר צה”ל תא”ל אפי דפרין. “צה”ל עמד באופן מלא בכל המטרות והיעדים שהוצבו לו – ואף מעבר לכך.”

מבצע “שאגת הארי” לא שאף להפיל את המשטר האיראני, ולא ניסה לעשות כן. “לא ניתן להפיל משטר מהאוויר”, אמר קצין בכיר. “המטרה הייתה להחליש את המשטר וליצור תנאים להפלתו – לא להחליף את העם האיראני.” הצבא מעריך כי יש כיום סדקים ובקיעים במשטר, וכי האנשים השולטים באיראן הם “חונטה שלטונית שאיבדה את לגיטימיות בעיני עמה.”

לצד הפגיעה ביכולות הצבאיות והכלכליות, יצר המבצע – על פי הערכת צה”ל – הזדמנויות אסטרטגיות לבידוד איראן, הרחבת הברית האזורית וקידום שינוי במאזן הכוחות. חלק מהישגי המבצע, כך מציינים בצבא, ימדדו רק לאורך זמן.

קרדיט: דובר צה”ל