איך ייתכן לשמוח במציאת גופת בן הישיבה שחייו נגדעו בטרגדיה כפולה? נפלאות המוח האנושי
בשעות אחר הצהריים פשטה הידיעה כאש בשדה קוצים: נמצאה גופתו של הבחור אברהם ישעיהו שפיגל ז”ל, שנסחף וטבע למוות לפני עשרה ימים בחוף בנתניה | עם היוודע הבשורה, הציבור חש מערבולת של רגשות: מחד, כאב על הטרגדיה הכפולה במשפחה, ומאידך אפילו מעט שמחה בסגירת המעגל | איך ייתכן לשמוח בזמן טרגדיה בלתי נתפסת? יצאנו לבדוק את נפלאות המוח (אקטואליה)
כבר עשרה ימים שהציבור החרדי בחרדה לגורלו של בחור הישיבה אברהם ישעיהו שפיגל ז״ל, מתלמידי ישיבת ‘תושיה תפרח’. בנו של הגאון רבי שלמה שפיגל ראש חבורת שפיגל ב’בית ישראל’.
המנוח ז״ל נסחף וטבע בערב שבת קודש בחוף צאנז בנתניה, ומאז במשך עשרה ימים על ידי כוחות כבאות והצלה ומשטרת ישראל, עד אשר .
התגובות לבשורה היו מהולות ברגשות רבים: מצד אחד כאב שאין לו סוף על הטרגדיה הכפולה במשפחה, וכמו שהאבא "למה אשכל גם שניכם ביום אחד?", "איפה אבי? עכשיו אתה עולה לשמיים, תבקש שנמצא אותו! תהיה מליץ יושר עלינו".
מנגד, באופן אבסורדי, ישנם גם רגשות הקלה ואפילו שמחה בעצם סגירת המעגל במציאת הגופה, ובכך שהנפטר הובא לקבר ישראל למנוחה אחרונה.
וה לא מצליח להבין: איך אפשר לשמוח בזמן שקורה כזו טרגדיה נוראה במשפחה, ולא מדובר במשהו ‘פעוט’: שני בחורי חמד נקטפו בשיא פריחתם – ויש שמחה ב? אנחנו השתגענו או שמדובר במצב טבעי? יצאנו לבדוק.
מערכת החיסון הפסיכולוגית
"מערכת החיסון הפסיכולוגית" (Psychological Immune System) היא מושג ב המתאר קבוצה של מנגנונים קוגניטיביים (שכליים) רגשיים והתנהגותיים הפועלים באופן לא מודע כדי להגן על הנפש מפני מצוקה, טראומה או לחץ.
מחקר שהפך לפופולרי לראשונה על ידי הפסיכולוגים דניאל גילברט וטים וילסון בתחילת שנות ה-2000, גילה כי למוח יש יכולת יוצאת דופן להפיק את המיטב מאירועים רעים: כאשר אנו נתקלים במצבים שליליים אנו מפעילים באופן תת-מודע את מה שמכונה מערכת החיסון הפסיכולוגית שלנו.
בדומה למערכת החיסון הפיזיולוגית שמגנה על הגוף מפני וירוסים וחיידקים, מערכת החיסון הפסיכולוגית היא סדרה של תהליכים שהמוח שלנו יוזם כדי לעזור לנו להתאושש מאירועים שליליים, לשמור על דימוי עצמי חיובי ולהסתגל לנסיבות חיים קשות.
גם בטרגדיה עצומה כמו היום המוח שלנו יודע לשנות את הפרשנות של המציאות כדי שנרגיש טוב יותר. אנחנו מבצעים "רציונליזציה" – מוצאים היגיון או נקודות חיוביות בתוך הכאב, מה שמאפשר לנו להרגיש הקלה.
"הסתגלות הדונית"
הסתגלות הדונית (Hedonic Adaptation) היא תיאוריה בפסיכולוגיה חיובית הקובעת כי לבני אדם יש "נקודת בסיס" של אושר. אחרי זעזוע נורא, המוח שואף לחזור לנקודת האיזון הזו. השמחה יכולה להופיע פשוט מעצם העובדה שהצלחנו לשרוד את הנורא מכל, מה שיוצר פרץ של הכרת תודה על מה שנותר.
הפסיכולוגים פיליפ בריקמן, דן קוהלן ורוני ג’נטוסו פרסמו ב-1978 מחקר מתחום הפסיכולוגיה החיובית שבו בדקו שתי קבוצות קיצוניות: 1. אנשים שזכו בלוטו. 2. אנשים שנפגעו בתאונות והפכו לנכים.
התוצאה הייתה מפתיעה: לאחר תקופה (כשנה עד שנתיים), רמת האושר של שתי הקבוצות חזרה פחות או יותר לרמת האושר שהייתה להם לפני האירוע. גם הזוכים בלוטו לא נהיו מאושרים בהרבה לאורך זמן, וגם הנכים לא נשארו בדיכאון – הם הסתגלו למציאות החדשה.
מה זה אומר? לבני אדם יש "קו בסיס רגשי" שהם נוטים לחזור אליו, גם אחרי אירועים קשים או טובים מאוד. הסתגלות רגשית- היא מנגנון שמסייע לנו להתמודד עם שינויים – המוח מתרגל.
השוואה כלפי מטה
השוואה כלפי מטה (Downward Social Comparison) היא מנגנון פסיכולוגי קוגניטיבי שבו אדם משווה את מצבו הנוכחי למצבם של אחרים שמצבם רע יותר, וזאת על מנת לשפר את הרגשתו האישית, להגביר את החוסן הנפשי ולהתמודד עם מצבי קיצון, חרדה או טראומה.
לעיתים המוח מתמקד ב"מה יכול היה להיות גרוע יותר". הידיעה שהאסון לא היה מוחלט מייצרת תחושת רווחה ושמחה על המזל שבתוך המזל הרע. כלי זה מאפשר לאדם לראות את מצבו באור חיובי יותר, ובכך להפחית את תחושת הקורבנות ולחזק את תחושת המסוגלות.
21:30
לפני 2 שעות 
21:05
לפני 2 שעות 
20:32
לפני 3 שעות 
18:56
לפני 4 שעות