“השמיים הם הגבול, אבל לפוריות יש שעון עצר ביולוגי”: הרבנית ד”ר חנה קטן על רווקות מאוחרת | כיכר FM
איך שורדים התמחות ברפואה במקביל לגידול שמונה ילדים? מדוע תופעת הרווקות המאוחרת מעידה דווקא על אנשים “משובחים”? ואיזה פתרון רפואי, המגובה לחלוטין על ידי גדולי הפוסקים, יכול להוריד דרמטית את רמות החרדה במסע השידוכים במגזר החרדי? | אלי גוטהלף בריאיון אישי, מרתק ופורץ דרך עם הרבנית ד”ר חנה קטן – שכל בחור, בחורה והורה חייבים לשמוע (כיכר FM)
רפואת נשים, הלכה, , ומה שביניהם. הנושאים האלו, שבעבר היו נאמרים רק בחדרי חדרים ולעיתים אף נחשבו לטאבו בציבור החרדי, מקבלים היום מקום של כבוד בשיח הפומבי. בפרק החדש שלנו, ישבנו לשיחה עמוקה ופתוחה עם הרבנית ד"ר חנה קטן – גינקולוגית, רופאת פוריות ואשת רב, שסללה את הדרך עבור נשים רבות במגזר לשלב בין שמירת הלכה קפדנית לבין רפואה מתקדמת.
הראיון המלא מספק הצצה נדירה לחיים של מסירות נפש, אך גם מציף פתרונות מעשיים לאחת הסוגיות הכואבות ביותר כיום: מאוחרת בציבור החרדי והדתי.
מלימודי רפואה עם אחמד טיבי ועד גידול שמונה ילדים בהתמחות
את דרכה בעולם הרפואה התחילה ד"ר קטן כמעט במקרה. כעולה מארצות הברית למשפחה ציונית-דתית ערכית, היא חלמה בכלל על בית של תורה. "התחתנתי עם בן תורה, החתונה שלנו הייתה עם עוגות ומיץ פטל, שמלת כלה מגמ"ח שעלה חמש לירות, והצלם היה חבר", היא מספרת בחיוך על תחילת דרכה המשותפת עם בעלה.
לימודי הרפואה הארוכים (לצד ח"כ אחמד טיבי, שלמד איתה במחזור) וההתמחות התובענית בבית החולים שערי צדק, התנגשו לא פעם עם החלום להקים משפחה גדולה. היא מתארת בכנות כואבת את המחיר ששילמה: "תורנויות של 36 ו-72 שעות בשבתות… הפסדתי שעות אימהות. אני לא ממליצה לאף אימה להפסיד שעות אימהות, כי הילדים מסתדרים, אבל לאימא יש חור בלב". למרות הקשיים והדמעות, היא סיימה את ההתמחות כשהיא חובקת לא פחות משמונה ילדים, מתוך תחושת שליחות עמוקה והכוונה צמודה מגדולי ישראל.
המסע לזוגיות: רווקות מאוחרת היא לא פגם, היא איכות
אחד החלקים המרתקים בראיון נוגע בנקודה רגישה במיוחד – ה והרווקות המבוגרים. ד"ר קטן מסרבת להשתמש במונחים מקטינים. "צריך להסתכל עליהם בעין טובה," היא מדגישה. "הם מחפשים משהו מאוד אמיתי, הם לא מחפשים זיוף. הם רוצים זוגיות שתחזיק מעמד בחברות ולא רק בהישרדות, ולכן קשה להם יותר למצוא. זה מעיד על הכלים המשובחים שלהם, לא על פחיתותם".
כהוכחה לכך שמדובר במהלך אלוקי רחב ולא ב"בררנות" אישית, היא מצביעה על העובדה שהתופעה חוצה מגזרים וקהילות.
הפתרון הרפואי-הלכתי שמפחית חרדות: שימור פוריות
כרופאת פוריות, ד"ר קטן מזהה את החסם המרכזי שמלווה בנות בשידוכים ככל שהגיל עולה – שעון העצר הביולוגי. בעוד שלגברים אין מגבלת גיל משמעותית, חלון ההזדמנויות הנשי קצר יותר. כאן נכנס לתמונה תהליך של שימור פוריות.
"נשים מגיעות לפעמים מבוגרות, בחרדה נוראית סביב הנושא הזה," חושפת ד"ר קטן. לטענתה, הליך שימור הפוריות, שנעשה כיום בטכנולוגיות מתקדמות ובגיבוי הלכתי מלא של רבנים ופוסקים (כמו הרב אפרתי ואחרים), משנה חיים. "ברגע שהיא טיפלה בזה, הלב נפתח. היא נראית מוארת, והרבה פעמים יוצאת ומוצאת מישהו צ’יק-צ’ק. הפוסקים מעודדים את זה כי אנחנו רוצים שיוקמו בתים בישראל".
בניגוד לסטיגמות סביב צניעות או התערבות רפואית, ד"ר קטן מבהירה כי מדובר בהשתדלות נדרשת שעלותה מתגמדת לעומת התוצאה. המגבלה הרפואית להצלחה עומדת לרוב סביב גיל 35, ולכן חשוב המודעות המוקדמת.
"השם זיווג זיווגים" – זווית אישית לסיום
קשה שלא להתרגש מהשליחות של הרבנית ד"ר קטן. כפי שסיכמנו בראיון, הלחץ החברתי המופעל על רווקים הוא מיותר. אף רווק לא מחפש שירחמו עליו בחתונות עם מבטים של "בקרוב אצלך". הם אנשים מלאים, עסוקים ושלמים שפשוט נמצאים במסע חיפוש.
כפי שמלמד אותנו הסיפור המפורסם בגמרא על המטרוניתא שניסתה לשדך בין אלף עבדים לאלף שפחות ונכשלה – מלאכת השידוכים קשה כקריעת ים סוף ומופקדת בידיו של בורא עולם מאז ששת ימי בראשית. אז אם הוא מנהל את העסק, אנחנו יכולים להיות רגועים, לעשות את ההשתדלות הנכונה (הן בחיפוש והן ברפואה), ולהאמין שהזיווג המדויק מחכה מעבר לפינה.
17:10
לפני 5 דקות 
17:05
לפני 10 דקות 
13:58
לפני 3 שעות