פרופ’ שמחון נגד בנק ישראל: “כושלים, להוריד את הריבית מיד”

יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ’ אבי שמחון, תוקף בחריפות את מדיניות בנק ישראל וקורא להורדת ריבית אגרסיבית של חצי אחוז כדי לחזק את המשק ולעודד צמיחה | לדבריו, הצריכה הפרטית הנמוכה מחייבת צעדים דחופים כמו סבסוד משכנתאות והורדת המע”מ למעמד הביניים

יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ’ אבי שמחון, הציג היום בוועידת אוניברסיטת תל אביב תמונת מצב מורכבת אך אופטימית על חוסנו של המשק הישראלי, תוך שהוא מטיח ביקורת חריפה במדיניות המוניטרית של בנק ישראל. במוקד דבריו עומדת הקריאה להורדה משמעותית של הריבית בשיעור של “חצי אחוז לפחות”, כצעד הכרחי להתמודדות עם שער החליפין והירידה בצריכה הפרטית.

פרופ’ שמחון חשף נתונים מרשימים על ייצוא שירותי ההייטק הישראלי, שזינק מ-20 וקצת מיליארד דולר בשנת 2015 לשיא של 64 מיליארד דולר בשנת 2025, עליה שלדבריו מעידה על העוצמה המדהימה של המשק הישראלי. למרות נתוני המאקרו החזקים, שמחון מזהיר כי “במאקרו כלכלה מדינת ישראל היום במצב בו הצריכה הפרטית נמוכה מידי. היום מדד הצרכנים הוא מינוס 20 – פורסם היום. לאנשים אין מספיק כסף”, ועל כן הוא מקדם בנחישות הצעת חוק לסבסוד משכנתאות שתופנה בעיקר לעשירוני הביניים 4-7.

בהתייחסו למדיניות בנק ישראל בשוק המט”ח ולגובה הריבית, פרופ’ שמחון לא חסך במילים וטען כי “השער הזה לא בעייתי כי יש לנו עודף ייצוא מאד גדול. לא מזמן פורסמו נתונים על ייצוא שירותי ההייטק. 2015 ייצוא שירותי ההייטק היו 20 וקצת מיליארד דולר. שנת 22 שהייתה מדהימה בהייטק הגיעה ל49 מיליארד דולר. שנת 25 הייצוא של ההייטק היו 64 מיליארד דולר. העלייה המטורפת מעידה על העוצמה המדהימה של המשק הישראלי. בנק ישראל קנה דולרים כדי להחליש את השקל. לבנק ישראל יש מכונה להדפסת כסף והוא מופסד 30 מיליארד שקל זה רק בגלל מדיניות מאד כושלת בקניה של דולרים. הדרך היחידה היא על ידי הפחתה משמעותית בריבית. בנק ישראל פספס וזה חבל ועולה לנו המון כסף”. באשר לצעדים הנדרשים כעת, הוא הוסיף כי “הייתי מוריד חצי אחוז כדי לראות מה קורה. להערכתי זה לא יספיק אבל מטעמים של זהירות מוריד חצי ואח”כ עוד חצי אם זה לא יספיק”.

בגזרת המדיניות הפיסקלית, שמחון דוחף למהלכים להקלה על יוקר המחיה בדגש על סיוע לזוגות צעירים עובדים. “אני חושב שצריך להוריד מע”מ”, הצהיר והסביר כי הנהנים העיקריים מסבסוד המשכנתאות אינם המגזר החרדי כפי שנהוג לחשוב: “מיהי האוכלוסיה שתהנה מהדבר הזה? נתחיל עם החרדים. הם מקבלים את חלקם באוכלוסיה, משהו כמו 17 אחוזים כשחלקם באוכלוסיה הוא 14 אחוזים. אז זה לא בשביל החרדים. ה77 אחוז מהנהנים מהדבר הזה הן משפחות בגילי 30-45 כששני בני הזוג עובדים מעמד בינוני אמיתי. אלה שנמצאי באמצע בעיקר עשירונים 4-7. יש לזה עוד סיכוי לדעתי”. שמחון ביקש להזכיר למבקריו את הצלחת המדיניות בתקופת הקורונה, ציין כי “אני מקווה שההצעה כן תעלה. אני זוכר שאמרו לי שלא מכירים כלכלן רציני אחד שדוחף למדיניות שדחפתי בקורונה. ועובדה שהיום יגידו כלכלנים רציניים שהמדיניות שלנו בקורונה הייתה טובה מאד”.

בנוגע לתקציב הביטחון וההוצאות הכבדות של המלחמה, פרופ’ שמחון שידר מסר של הרגעה לשווקים, תוך השוואה למדינות המערב. “לפני 20 שנה החלק של תקציב הביטחון בלי מלחמה היה יותר גבוה. התוצר שלנו צמח כל כך מהר שגם העלייה החלק של התקצב עדיין יותר נמוך מלפני 20 שנה זה אומר שאנחנו לא עומדים בפני שוק. הייתי רוצה שנצליח להוריד מיסים כדי להגדיל צמיחה אבל זה לא שהמשק עומד בפני משבר. אני לא חושב שהוצאות הביטחון האלה הולכות להמשך. אני מכיר את התכניות והצבא זה יהיה מספר גבוה. גם משרד האוצר וגם משרד האוצר מסכים עם זה. מוסכם על כל הגורמים שב2027 הוצאות הבטחון יהיו נמוכות משמעותית. אנחנו מדינה במלחמה, צרפת אנגליה ארה”ב ואיטליה לא במלחמה והמצב שלהן יותר גרוע”.

לסיום, התייחס שמחון לסוגיית שילוב החרדים והחינוך, כשהוא מזהה מגמות חיוביות מתחת לפני השטח. “יש אור בקצה המנהרה. לימודי הממלכתי חרדי זה זרם שהוקם לפני יותר מ10 שנים ולא הצליח להתרומם ובשנים האחרון השיעור של התלמידים שם הוכפל. ב2021 זה היה 4 וחצי אחוז והיום 11 אחוזים. אני מאמין בהליכים האלה אנחנו רואים אותם בחברה החרדית ובמציאות. אני מאמין שהדברים הנכונים יקרו. הרבה קורה מתחת לרדאר. ראש הממשלה לא רוצה להיכנס לעימות חזיתי אבל התהליכים הם חיוביים ואני מקווה שהן יצליחו. אנחנו צריכים לראות מגמות ומי שנתן הם פתור ותקציב הייתה יולי תמיר ב2007, היא מיסדה זאת בממשלת אולמרט. מי שפתח פער בין מה שמקבל מורה בחינוך החילוני למורה בחינוך חרדי היה נתניהו ומי שהוריד את קצבאות הילדים היה נתניהו ומאז הוא לא העלה אותן. אני חושב שהתהליכים שקורים פה הם חיוביים. אני אופטימי”.