איך נהייה אופטימיים ומלאי שמחה, ונוריד את השפע? | סגולת הרמח”ל

ל של רבי חיים לוצאטו –

איך לחדש את התקווה ולזכות לישועות?

הרמח"ל מסביר בדרוש הקיווי איך לחדש את האופטימיות והתקווה, ולהוריד את השפע ולזכות לישועה, נתמצת את מאמרו כמדריך טיפוס בשלבים:

נטפס ביחד בסולמות הלב עד הישועה…

# הקב"ה ברא בששת ימי בראשית את ‘חוקי’ הטבע של העולם:

בזמן שהקב"ה ברא את הדשאים, הוא הניחם על פתח הקרקע, והם לא צמחו עד שאדם הראשון התפלל על כך, כפי שכתוב:

"וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, וכל עשב השדה טרם יצמח, כי לא המטיר ה’ אלוקים על הארץ, והאדם אין לעבוד את האדמה".

# הכלל: כדי לקבל – חייב לבקש!

כל מה שאתה רוצה לקבל אתה חייב לבקש, כי הבקשה:

יוצרת ‘כלי’ להכיל את השפע שאתה – מחכה לו!

# מטרת הבקשה – לזכור מי יכול להוריד את השפע, ולחזק את הקשר איתו.

התפילה מזכירה לך שהקב"ה הוא היחיד שעשה עושה ויעשה לכל המעשים, ומבטלת מליבך את המחשבה "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה".

# השפע שנקבע לך ממתין שתתפלל עליו – כדי שירד אליך!

אומר הרמח"ל: "שֶׁהַשֶּׁפַע נִשְׁקָף מִלְמַעְלָה, וּמַמְתִּין:

לַתִּקְוָה שֶׁתִּצְמַח – מִלְּמַטָּה מִן הָאָרֶץ".

# תבטח ותקווה להשם שיביא את ישועתך:

הבוטח בהשם, מובטח לו שלא יבוש לעולם – שלא יתאכזב!

אף אם ישועתך מתעכבת:

"וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה, אֲשֶׁר – לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי"! 

"לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב" – וְאִם יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה לוֹ".

"לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה" – אומר הרמח"ל:

"צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַתִּקְוָה, וְלֹא שׁוּם כִּנּוּי".

הקב"ה רוצה שתקווה רק אליו, ואל תשים ביטחונך בשליחיו!

הקב"ה מבטיח להושיע אותך! והקב"ה – מקיים!

# תפילת המקווה – עולה ישירות לקב"ה בלי שום שליח:

אומר הרמח"ל: "וְכָל הַמְּקַוֶּה, תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה – בְּלִי אֶמְצָעִי!

"לֹא עַל יְדֵי מַלְאַךְ, אֶלָּא:

"לִישׁוּעָתְךָ" דָּיְיקָא – כְּמִי שֶׁמְּדַבֵּר לְנוֹכֵחַ, לֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ"!

אם לא תבטח ותקווה שהשליח יושיע אותך:

מובטח לך – שלא תבוש, וישועתך – בא תבוא!

# הקיווי ה’ הוא – קו שבוקע ועולה עד להשם ממש!

הרמח"ל מסביר, שהקיווי להשם:

"הוּא קַו הַבּוֹקֵעַ וְנוֹקֵב, וְעוֹלֶה – עַד ה’ מַמָּש"!

מילותיו של הרמח"ל הקדוש…

# בחן את עצמך – האם אתה מקווה להשם באמת?

הַמְּקַוֶּה – תָּמִיד בְּשִׂמְחָה בְּלִי צַעַר.

מְקַוֶּה – אֵינוֹ מִצְטַעֵר, כִּי הוּא – מְקַוֶּה תָּמִיד!

וַאֲפִילוּ אִם יִתְמַהְמַהּ – מְחַכֶּה!

נִמְצָא הַתִּקְוָה – מֵחַיָּה אוֹתוֹ!

ולכן, אל ייאוש – תמשיך לקוות!

# יש לך תקווה, אל תאבד את הסבלנות:

לעיתים קשה לחכות, ואתה רוצה לדעת מתי כבר אוושע…

לכל זמן ועת… אל תדחק את השעה… תבטח!

הקב"ה יודע הכי טוב את הזמן המדויק להושיע אותך.

"כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְהֹוָה אוֹר לִי".

אף אם עדיין חשוך לך, הקב"ה עוד – יאיר לך!

# איך הרמח"ל מגדיר אדם חסר תקווה?

"וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְקַוֶּה – מִיָּד מֵת!

וְנִשְׁאַר רָחוֹק מֵהַשֵּׁם עַל שֶׁאֵינוֹ מְקַוֶּה לַה’".

כי הקיווי מתקרב אותך לקב"ה, ואם:

אינך מקווה הפסדת את הקשר עם הקב"ה, שהוא העיקר!

כי הקיווי מחבר אותך למקור החיות, החיים והשפע.

# האם האדם חייב מעשים טובים כדי לזכות לישועה?

לא, כל מי שמקווה נושע אפילו רשע, מבטיח הקב"ה:

"וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי" – לְעוֹלָם!

אומר הרמח"ל שגם:

"מִי שֶׁהוּא דָּל מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים – יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה"!

הקב"ה מגלה לו ישועתו "וּמַעֲבִיר כָּל פְּשָׁעִים"!

גם הגאולה העתידית תגיע בזכות – התקווה והבקשה!

"בְּאֹרֶךְ הַגָּלוּת וּבוֹטְחִים בֶּאֱמוּנָה שֶׁיִּגָּאֲלוּ".

# מה הקב"ה פועל למי שמקווה אליו?

"כֵּן הַמְּקַוֶּה, הוּא מַמָּשׁ – בּוֹקֵעַ בְּקַו תִּקְוָתוֹ, וְעוֹשֶׂה נֶקֶב וְסֶדֶק:

לַעֲלוֹת – תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְזֶה – לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה".

התקווה בוקעת סדק, נקב ועולה עד כיסא הכבוד!

ושם מתגלה – "כִּי עִם יְהֹוָה – הַחֶסֶד".

"בְּמָקוֹם שֶּׁמִּתְגַּלֶּה יְהֹוָה מִתְגַּלֶּה חֶסֶד – וְאֵין פְּגַם מְעַכֵּב".

אין מי שיעכב את רחמי וחסדי ה’, ואתה זוכה:

מאוצר מתנת חינם – בחינם ממש!

# מדוע ‘שווה’ לקב"ה להושיע אפילו אדם רשע?

הקב"ה מושיע את כל מי שמקווה אליו, כי:

"כִּי זֶהוּ כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ – שֶׁבּוֹטְחִים בּוֹ!

בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָה עַל אַחַת – אֱמוּנָה – תִּקְוָה."

למי שווה לאדם לקוות? למי שבאמת יכול להושיע אותו.

אף רשע שמקווה מוכיח שהוא מאמין שהקב"ה:

יחיד ובעל הכוחות כולם! אחרת, לא היה – מצפה לישועתו!

ודווקא ציפית הרשע, מוכיחה יותר מכל:

שהקב"ה – המלך היחיד של העולם!

# הַמְּקַוֶּה – אֲפִילוּ נִכְנַס בַּגֵּיהִנֹּם יוֹצֵא מִמֶּנּוּ:

אפילו רשע שנמצא בגיהינום ושם מקווה להשם – הקב"ה מוציאו משם!

שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר" – יְהֹוָה מֵאִיר עָלָיו".

הקב"ה שולח אליו:

"וְכַמָּה מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים מַעֲלִים אוֹתוֹ הַמְּקַוֶּה – "אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים".

וּמִסְתַּלְּקִים עִמּוֹ לְמַעְלָה, וְתִקְוָתוֹ הִיא – טָהֳרָתוֹ"!

כי קיווי הרשע הוא כמו מקווה עבורו!

וזה שנאמר: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל" – מַמָּשׁ! אבל – מַמָּשׁ!

# מדוע כח הקיווי כ"כ גדול? הקיווי הוא – סוד התשובה!

המקווה זוכר מהיכן בא, שהוא ‘חלק’ אלוק ממעל.

תשובה – תשוב להשם, המקווה – ששב להשם שב למקורו.

והתשובה גורמת שאף: "הַסִּטְרָא אַחֲרָא לֹא יְכוֹלָה לוֹ".

# כשהאדם בצרה – הקב"ה עימו! הוכחה:

כתוב: "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" כִּבְיָכוֹל".

הקב"ה – נמצא עם האדם בצרתו.

"וּבְכֹחַ הַתִּקְוָה יוֹצֵא מִן הַצָּרָה, הוּא, וְכִבְיָכוֹל [ה’] יוֹצֵא עִמּוֹ.

שהקב"ה מוציא את האדם מצרתו, הוא כביכול יוצא עימו.

כפי שנאמר במצרים: "יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְהֹוָה" – עִם הַשְּׁכִינָה".

# צדיק שמקווה – הקב"ה יורד לשמוע את תפילתו:

מקטרגים יכולים לעצור את תפילת הצדיק, אבל:

"בַּצַּדִּיקִים הַמְקַוִּים וְעוֹשִׂים נְתִיב וּבְקִיעָה – בְּתוֹךְ עֲנָנִים!

וְהקב״ה כִּבְיָכוֹל – יוֹרֵד לִשְׁמוֹעַ תְּפִלָּתוֹ מִפִּיו שֶׁל הַמְּקַוֶּה!

סוֹד זֶה: "קַוֹּה קִוִּיתִי ה’! וַיֵּט אֵלַי – וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי".

הקב"ה יורד לשמוע את תפילתך – קווה לו!

# כח הקיווי גדול, כי הוא מצריך עבודה:

הקיווי הוא דרגה עליונה כי הוא מצריך עבודה, ומי שמנצח את המניעות וממשיך לקוות, שום חטא לא מעכב את ישועתו, כי מגיע:

"בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה! שֶּׁאֵין עוֹשֶׂה בוֹ – פְּגַם"!

# הקיווי להשם – מגלה את סוד אהבת השם לבניו:

הקיווי מגלה את אהבת ה’ לבניו.

אהבה בלתי תלויה או מותנת, בשום – זכויות וחובות.

הקב"ה מוריד לאדם שפע:

בעתיקא תליא מילתא! ממקור – הרחמים העליונים!

ושם, אין מי שמעכב את רצון ה’ להושיע!

# הקיווי להשם – שובר כל ‘טבע’ או סטטיסטיקה:

הקיווי מביא לאדם ישועה מעל כל טבע והיגיון.

אתה מקווה? אין מי ומה שיכול לעצור את ישועתך!

תזכור, אף אחד לא יכול – עליך!

"וְיָדַעַתְּ, כִּי אֲנִי יְהֹוָה, אֲשֶׁר – לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי"!

כל הישועות, אמן!

לע"נ רבי משה חיים לוצאטו בן יעקב חי ודיאמנטה זכותו תגן על כלל ישראל ויזכו לישועות, אמן.