הפעם הראשונה מאז חורבן הבית: עשרות גמלים עמוסי תבואה עלו מפתח תקווה לירושלים
לקראת חג השבועות, חג האסיף, יצאה מפתח תקווה שיירה של עשרות גמלים לירושלים. המתיישבים קיימו את המצוות התלויות בארץ: לקט, שכחה ופאה. את התרומות ואת המעשרות הפרישו כדין. כל חבר קיבל את חלקו בתבואה, וחילקו גם לכהנים וללוויים | ישראל שפירא עם סיפור היסטורי לחג השבועות (מגזין כיכר)
ז’ בחשוון תרל"ט (1878). קבוצה קטנה של תלמידי המהרי"ל דיסקין יצאה מ וקנתה אדמות על גבול הירקון, ליד הכפר הערבי מלאבס. לא קלה הייתה דרכם, שכן אוויר הביצות ומי הירקון הביאו עליהם קדחת קשה.
המייסדים לא נרתעו. בראשם עמד הרב יואל משה סלומון, מגדולי העסקנים של היישוב הישן בירושלים, שהיה גם ממייסדי שכונת מאה שערים. הרב יואל משה סלומון היה ידידו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר, מגדולי הוגי רעיון ההתיישבות בארץ ישראל שנים רבות לפני שהרצל חלם לעשות זאת. הרב שלזינגר עצמו, שרכש אדמות ב יחד עם גוטמן וסלומון, היה שותף פעיל בהקמת המושבה, לצידם עמדו דוד מאיר גוטמן, גביר מהונגריה שכספו מימן את רכישת האדמות; יהושע שטמפפר; זרח ברנט, יוצא ליטא שקיבל אזרחות בריטית ועלה לארץ; ויהודה ראב, שנפרד מאשתו לאה ומאביו אלעזר בירושלים וירד לבדו ליפו לחרוש את האדמה.
>>
גם הצדיק רבי שמואל מיכל הומינר היה מעורב בהקמת פתח תקווה.
המושבה שקמה נקראה "פתח תקווה", על שם פסוק בהושע: "ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקווה".
ליל הסדר הראשון בפתח תקווה
בפסח תרל"ט (1879), חגגו מייסדי פתח תקווה את ליל הסדר בביתו של דוד גוטמן. הגרנות הדיפו ריח טוב מתבואה חדשה, השדות הצהיבו, וקבוצת האיכרים – שכולם יראי שמים ויודעי ספר, הרגישו שהגיע הרגע לקיים משהו שלא נתקיים מאלפיים שנה.
הגמלים יוצאים לדרך
לקראת , חג האסיף, יצאה מפתח תקווה שיירה של עשרות גמלים לירושלים. המתיישבים קיימו את המצוות התלויות בארץ: לקט, שכחה ופאה. את התרומות ואת המעשרות הפרישו כדין. כל חבר קיבל את חלקו בתבואה, וחילקו גם לכהנים וללוויים. רבי עקיבא יוסף שלזינגר עצמו העלה מנחלתו גמלים טעונים מעשרות לירושלים, ונתן תרומות ומעשרות.
כל גמל היה עמוס משני צידי דבשתו שקים רחבים, גדושים חיטה ושעורה, פולים ועדשים, ומעליהם ירקות חיים. השיירה העלתה אבק. הגמלים קושטו בפעמונים, בכפות תמרים ובגדילי צמר צבעוניים. שקי התבואה נשאו כולם כתובת אחת: "פתח תקווה".
בראש השיירה רכבו על גבי חמורים האיכרים שזופי הפנים. כשנכנסה השיירה לירושלים, קיבלו אותם בקריאות צהלה: "שלום עליכם אחינו הפלחים!".
ירושלים יוצאת לקראתם
בשכונה החדשה מאה שערים – שבנויים בה אז רק עשרים בתים מצד אחד של הדרך – פינו בית גדול כדי לאחסן בו את התבואות והמעשרות. ליד הבור הגדול שזה עתה נסתיימה בנייתו, במרכז השכונה הוברכו הגמלים.
המתישבים התרגשו והזכירו את הפסוק "וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת", (בראשית כד יא). (הסבר; הביטוי "הבריך גמלים" משמעותו לגרום לגמל לכרוע ולשבת על ברכיו).
תושבי העיר העתיקה יצאו ופסעו לעבר מאה שערים לראות את תהלוכת ה – כיצד שבים ומביאים, בפעם הראשונה מאז חרב בית המקדש, איכרים תלמידי חכמים מעשר מיבול אדמתם לירושלים, ממש כבימי קדם.
באחד הבתים בשכונת מאה שערים התקיימה סעודת מצווה. וכל הספקות בקשר לטבל ודמאי התבטלו – שכן נתקיימו הפעם כל המצוות התלויות בארץ.
טוביה סלומון, בנו של הרב יואל משה סלומון, כתב בזיכרונותיו: "היום ההוא עשה רושם כביר על כל תושבי ירושלים".
>>
חג שמח לגולשי כיכר השבת היקרים. יהי רצון שנזכה לבנין בית המקדש בקרוב בב"א.
- – היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים ‘המקומות הנדירים הקדושים והרטובים’, ‘עזה מאז ולתמיד’, ‘המקומות הקדושים בלבנון’, ו’סודות המכבים’ | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
21:50
לפני 10 דקות 
21:44
לפני 15 דקות 
18:53
לפני 3 שעות 
18:34
לפני 3 שעות